נפילה במדרכה
נפילה ברחוב - לצערנו הרב מדי יום אנו נתקלים באנשים שנגרמו להם נזקי גוף בדרגות שונות עקב מפגעים במרחב הציבורי כמו בורות במדרכה, ברזלים, ספסלים פגומים ועוד. מיד יאמר, על פי חוק על הרשות המקומית או העירייה מוטלת האחריות לתקן את המפגעים בשטחים הציבוריים אשר באחריותן, ומידה ונפגעתם ממפגע או כשר ברחוב הנכם זכאים לפיצוי כספי.
Picture of מאת: אריאלה גפן, עורכת דין

מאת: אריאלה גפן, עורכת דין

משרד עורכי דין תאונות דרכים

תוכן עניינים

נפילה ברחוב – במידה ואדם נופל ברחוב כתוצאה ממפגע אשר באחריות העירייה או הרשות המקומית, כמו למשל נפילה כתוצאה בהיתקלות במכסה ביוב בולט ברחוב או מדרכה לא תקינה או נפילה לבור פתוח בשטח הציבורי, הנפגע יכול להגיש תביעה נזיקית לתשלום פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו נגד העירייה או הרשות העירונית אשר בשטחן ובאחריותן נגרמה התאונה.

במאמר זה ננתח מהן הפעולות הנדרשות במידה ונפגעתם מנפילה ברחוב כתוצאה ממכשול או מפגע בטיחותי וזאת על מנת שתוכלו להגיש תביעת נזיקין ותגדילו את הסיכוי באופן משמעותי לקבל את מלוא הפיצוי הכספי שמגיע לכם.

רבים מציבור המשתמשים בדרכים הציבוריות בארץ נתקלים במקרים בהם ישנם בורות, מהמורות, סדקים, שקעים, או כל מפגע סביבתי אחר. תופעה מצערת זו יכולה לצוץ במדרכות בהם אנו פוסעים,  במסלולי רכיבה לאופניים, בכבישים בהם אנו נוהגים, וכיו"ב.

למרבה המזל, חלק ממקרי ה- נפילה ברחוב הללו מסתיימים בשלום וללא כל נזק. אולם, ישנם גם לא מעט מקרים שמסתיימים באופן עגום, תוך גרימת נזקים שונים לגוף ו/או לרכוש.

השאלה שמתעוררת במקרים אלו הינה מי נושא באחריות לגרימת הנזקים הללו, ואחראי על תשלום הפיצויים בגינם, ועל כן ננסה להשיב במאמר זה.

האם  ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מנפילה לתוך בור במדרכה

למשרד עורכי דין אריאלה גפן מגיעים לקוחות רבים אשר נפגעו כהולכי רגל ונגרמו להם נזקי גוף עקב בור או שקע במדרכה שבה הלכו לתומם  – והשאלה שתמיד נשאלת היא עבור אילו מפגעים או כשלים זכאים הולכי רגל להגיש תביעת נזיקין ולקבל פיצוי כספי?

בענייננו, בור במדרכה שלא טופל או תוקן ע"י העירייה מהווה מפגע בטיחותי אשר מאפשר לנפגע להגיש תביעת נזיקין ולקבל פיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לו.

למשרדנו הגיעה הגב' מורן א. (השם המלא שמור במערכת), בת 45, מהנדסת תוכנה אשר הלכה לתומה ברחוב ראשי ונפלה כתוצאה ממכסה ביוב בולט במדרכה וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף משמעותיים בדמות שבר ביד ובעצם הבריח כמו כן, בעקבות הפגיעה נותרו למורן צלקות מכערות.

מורן פונתה לבית חולים באמצעות אמבולנס, ושם אובחנה כאמור עם שברים ויד ימינה גובסה ונחבשה. מומחים רפואיים שמונו למורן מטעמינו קבעו נכות בשיעור של כ-10% מאחר שישנה הגבלה בטווח התנועה של היד, וכן נכות של בשיעור של 5% בגין הצלקות.

נוכח הממצאים והעובדות יחד עם נזקי הגוף, החליט משרד עו"ד אריאלה גפן להגיש תביעה נגד העירייה שכן היה מדובר במפגע רשלני שמטיל אחריות על העירייה.

בכתב התביעה בגין נפילה ברחוב טענו לפיצוי כספי בגין מספר ראשי נזק עיקרים

א. נזקי הגוף עם נכות

ב. הפסדי שכר כתוצאה מכך שמורן נעדרה מעבודתה.

ג. הפסדיים כספיים בגין כאב וסבל

ד. הפסדים בגין כושר השתכרות עתידי

ה. הוצאות רפואיות שנגרמו למורן כתוצאה מהנפילה, וכן עזרה של צד ג'

תביעה נזיקית הוגשה נגד העירייה בסך 250,000 ₪, ולאחר מו"מ מתמשך הסכימה העיריה לא לנהל את ההליכים במסגרת בית משפט, אלא לשלם למורן את הסכום המלא בגין נזקי הגוף שנגרמו לה.

מהי חובת הזהירות של העיריה כלפי המשתמשים בדרכים הציבוריות?

ככלל, האחריות לנזקים שנגרמו עקב מפגעים סביבתיים כגון מהמורות במדרכה, בורות בכביש, מצבורי זבל שלא סולקו מהשטח ציבורי, או נפילה ברחוב כתוצאה ממפגעים אלו, מוטלת על העיריה (או כל רשות מוניציפאלית אחרת) שהמטרד הסביבתי נמצא בתחום השיפוט שלה.

בפסיקה נקבע שלכל עיריה יש חובת זהירות כלפי המשתמשים בדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטה, אשר מתבטאת בחובה לדאוג לתחזוקה מתמדת ותקינה של הדרכים הציבוריות, ולהסיר מהן מכשולים ומפגעים סביבתיים שעלולים לסכן את הציבור ו/או רכושו.

חובה זו נובעת מהוראות החוק שמקנות לעיריה את הסמכות לטפל ולהסיר מפגעים מהדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטה. 

לדוגמא, סעיף 249(11) לפקודת העיריות קובע שהעיריה מוסמכת  "לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;", סעיף 235 (2) ו-(3) לפקודה, קובעים שהעיריה "תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט", וכן "תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב.", ואילו סעיף 239(29) לפקודה קובע סמכות שיורית כללית, לפיה על העיריה " לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו …".

לפיכך, ככל שהעייריה או הרשות המקומית התרשלה והפרה את חובת הזהירות שלה, וכתוצאה מכך נגרם נזק לגוף או לרכוש של המשתמשים בדרכים הציבוריות, באפשרותם להגיש תביעת נזיקית כנגד העיריה, ובמסגרתה לתבוע תשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב המחדל של העיריה. עם זאת, מומלץ בתחילה להקדים ולהגיש לעיריה מכתב דרישה לתשלום פיצויים, ורק אם היא לא נענית לדרישה זו, שלא בצדק, להגיש נגדה את התביעה בפני בית המשפט.

הגבלת אחריות העיריה לגבי סיכונים בלתי סבירים

בצד האחריות הכללית שמוטלת על העיריה לגבי סילוק מפגעים, חשוב להבהיר שאין מדובר בחובה אבסולוטית, כך שבכל פעם שאדם כלשהו נופל ברחוב או מועד בכביש, אזי תוטל על העיריה אחריות באופן אוטומטי.

בפסיקה נקבע שחובת הזהירות שמוטלת על העירה אינה חלה על סיכונים סבירים, שחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון כדי לאפשר את ניהול החיים באופן סדיר ושוטף. לפיכך, כאשר מדובר בסיכון סביר, לא תוטל על העירייה אחריות לתאונה ונזקיה, כי אם רק לגבי סיכון בלתי סביר (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש).

עוד נקבע בפסיקה שמדרכות וכבישים אינם יכולים להיות "משטח סטרילי", וכי עלולים להיות בהם שיפועים, בליטות, וכדומה, וכי לא ייתכן לחייב את העיריה לבדוק כל הזמן את כל המדרכות והכבישים שבתחום השיפוט שלה, ולתקן כל סדק קטן שנוצר בהם, ועל כן גם לא ניתן להטיל אחריות על כל מקרה שבו אדם נפל בתחום השיפוט שלה.

לפיכך, באופן כללי ניתן לומר שכאשר מדובר במפגע ממשי ובולט שגרם לנזקים, אזי ניתן להטיל על העיריה את האחריות לגביו, וזאת להבדיל ממפגע שולי, שמהווה סיכון סביר של חיי היומיום, שלגביו לא תוטל אחריות על העיריה.

מטבע הדברים, לא ניתן לומר באופן חד משמעי מה ייחשב כמפגע ממשי ומה לאו, אלא הדבר ייקבע בכל מקרה לפי נסיבותיו הספציפיות. עם זאת סביר להניח שכאשר מדובר למשל בבור גדול ומשמעותי שנפער במדרכה, הפרשי גובה בולטים, או במקרים בהם מדובר במפגע שכבר קיים זמן רב, ושהתריעו לגביו בפני העיריה אולם היא לא טרחה לתקנו, אזי בית המשפט יטה לקבוע שמדובר במפגש של ממש, ולהיפך

מה עלי לעשות לאחר נפילה ברחוב?

עורכת הדין אריאלה גפן ממליצה לנקוט בפעולות להלן על מנת לבנות תיק תביעת נזיקין נגר העירייה או הרשות המקומית

א. ראיות –  לצלם את הכשל הבטיחותי או את המפגע, במידה וניתן גם לצלם סרטוני וידאו עם כיסוי של 360 מעלות של המפגע.

ב. עדויות – במידה והיו עדים לפגיעה, מומלץ בחום רב לקבל את פרטיהם האישיים על מנת שנוכל ליצור איתם קשר במידת הצורך.

ג. טיפול רפואי – רצוי מאוד לפנות לטיפול רפואי קרוב ככל שניתן למועד האירוע ולדאוג שהצוות הרפואי יכתוב באופן ברור את העובדות לגבי נזק הגוף שנגרם לכם. אל תתביישו לתקן או לשנות במידה והצוות הרפואי לא הציג את העובדות כהוויתן.

ד. ייעוץ משפטי – מומלץ לפנות ל- עורך דין נזיקין כמו עו"ד אריאלה גפן אשר תלווה אתכם קרוב ככל שניתן למועד האירוע על מנת לבנות תיק תביעה מנצח מול העירייה בצורה נכונה וחכמה.

סיכום ומסקנות

במידה ונפלתם לבור בשטח ציבורי כמו מדרכה או כביש ונגרם לכם נזק גופני משמעותי בדמות שברים, חבלות, צלקות עקב הרשלנות של הרשות המקומית, אנא תעדו את המפגע ככל שניתן ופנו קרוב ככול שניתן לטיפול רפואי, כמו כן חשוב שהצוות הרפואי ייתעד על הכתב את העובדות במסמכים הרפואיים. חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי עם עורך דין נזיקין על מנת לקבל תמונה מלאה על המצב במשפטי ואפשרויות התביעה שעומדות בפניכם.

.

נפילה ברחוב – במידה ואדם נופל ברחוב כתוצאה ממפגע אשר באחריות העירייה או הרשות המקומית, כמו למשל נפילה כתוצאה בהיתקלות במכסה ביוב בולט ברחוב או מדרכה לא תקינה או נפילה לבור פתוח בשטח הציבורי, הנפגע יכול להגיש תביעה נזיקית לתשלום פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו נגד העירייה או הרשות העירונית אשר בשטחן ובאחריותן נגרמה התאונה.

במאמר זה ננתח מהן הפעולות הנדרשות במידה ונפגעתם מנפילה ברחוב כתוצאה ממכשול או מפגע בטיחותי וזאת על מנת שתוכלו להגיש תביעת נזיקין ותגדילו את הסיכוי באופן משמעותי לקבל את מלוא הפיצוי הכספי שמגיע לכם.

רבים מציבור המשתמשים בדרכים הציבוריות בארץ נתקלים במקרים בהם ישנם בורות, מהמורות, סדקים, שקעים, או כל מפגע סביבתי אחר. תופעה מצערת זו יכולה לצוץ במדרכות בהם אנו פוסעים,  במסלולי רכיבה לאופניים, בכבישים בהם אנו נוהגים, וכיו"ב.

למרבה המזל, חלק ממקרי ה- נפילה ברחוב הללו מסתיימים בשלום וללא כל נזק. אולם, ישנם גם לא מעט מקרים שמסתיימים באופן עגום, תוך גרימת נזקים שונים לגוף ו/או לרכוש.

השאלה שמתעוררת במקרים אלו הינה מי נושא באחריות לגרימת הנזקים הללו, ואחראי על תשלום הפיצויים בגינם, ועל כן ננסה להשיב במאמר זה.

האם  ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מנפילה לתוך בור במדרכה

למשרד עורכי דין אריאלה גפן מגיעים לקוחות רבים אשר נפגעו כהולכי רגל ונגרמו להם נזקי גוף עקב בור או שקע במדרכה שבה הלכו לתומם  – והשאלה שתמיד נשאלת היא עבור אילו מפגעים או כשלים זכאים הולכי רגל להגיש תביעת נזיקין ולקבל פיצוי כספי?

בענייננו, בור במדרכה שלא טופל או תוקן ע"י העירייה מהווה מפגע בטיחותי אשר מאפשר לנפגע להגיש תביעת נזיקין ולקבל פיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לו.

למשרדנו הגיעה הגב' מורן א. (השם המלא שמור במערכת), בת 45, מהנדסת תוכנה אשר הלכה לתומה ברחוב ראשי ונפלה כתוצאה ממכסה ביוב בולט במדרכה וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף משמעותיים בדמות שבר ביד ובעצם הבריח כמו כן, בעקבות הפגיעה נותרו למורן צלקות מכערות.

מורן פונתה לבית חולים באמצעות אמבולנס, ושם אובחנה כאמור עם שברים ויד ימינה גובסה ונחבשה. מומחים רפואיים שמונו למורן מטעמינו קבעו נכות בשיעור של כ-10% מאחר שישנה הגבלה בטווח התנועה של היד, וכן נכות של בשיעור של 5% בגין הצלקות. 

נוכח הממצאים והעובדות יחד עם נזקי הגוף, החליט משרד עו"ד אריאלה גפן להגיש תביעה נגד העירייה שכן היה מדובר במפגע רשלני שמטיל אחריות על העירייה.

בכתב התביעה בגין הנפילה ברחוב טענו לפיצוי כספי בגין מספר ראשי נזק עיקרים 

א. נזקי הגוף עם נכות

ב. הפסדי שכר כתוצאה מכך שמורן נעדרה מעבודתה.

ג. הפסדיים כספיים בגין כאב וסבל

ד. הפסדים בגין כושר השתכרות עתידי

ה. הוצאות רפואיות שנגרמו למורן כתוצאה מהנפילה, וכן עזרה של צד ג'

תביעה נזיקית הוגשה נגד העירייה בסך 250,000 ₪, ולאחר מו"מ מתמשך הסכימה העיריה לא לנהל את ההליכים במסגרת בית משפט, אלא לשלם למורן את הסכום המלא בגין נזקי הגוף שנגרמו לה.

מהי חובת הזהירות של העיריה כלפי המשתמשים בדרכים הציבוריות?

ככלל, האחריות לנזקים שנגרמו עקב מפגעים סביבתיים כגון מהמורות במדרכה, בורות בכביש, מצבורי זבל שלא סולקו מהשטח ציבורי, וכדומה, מוטלת על העיריה (או כל רשות מוניציפאלית אחרת) שהמטרד הסביבתי נמצא בתחום השיפוט שלה.

בפסיקה נקבע שלכל עיריה יש חובת זהירות כלפי המשתמשים בדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטה, אשר מתבטאת בחובה לדאוג לתחזוקה מתמדת ותקינה של הדרכים הציבוריות, ולהסיר מהן מכשולים ומפגעים סביבתיים שעלולים לסכן את הציבור ו/או רכושו.

חובה זו נובעת מהוראות החוק שמקנות לעיריה את הסמכות לטפל ולהסיר מפגעים מהדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטה. לדוגמא, סעיף 249(11) לפקודת העיריות קובע שהעיריה מוסמכת  "לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;", סעיף 235 (2) ו-(3) לפקודה, קובעים שהעיריה "תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט", וכן "תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב.", ואילו סעיף 239(29) לפקודה קובע סמכות שיורית כללית, לפיה על העיריה " לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו …".

לפיכך, ככל שהעייריה או הרשות המקומית התרשלה והפרה את חובת הזהירות שלה, וכתוצאה מכך נגרם נזק לגוף או לרכוש של המשתמשים בדרכים הציבוריות, באפשרותם להגיש תביעת נזיקית כנגד העיריה, ובמסגרתה לתבוע תשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב המחדל של העיריה. עם זאת, מומלץ בתחילה להקדים ולהגיש לעיריה מכתב דרישה לתשלום פיצויים, ורק אם היא לא נענית לדרישה זו, שלא בצדק, להגיש נגדה את התביעה בפני בית המשפט.

הגבלת אחריות העיריה לגבי סיכונים בלתי סבירים

בצד האחריות הכללית שמוטלת על העיריה לגבי סילוק מפגעים, חשוב להבהיר שאין מדובר בחובה אבסולוטית, כך שבכל פעם שאדם כלשהו נופל ברחוב או מועד בכביש, אזי תוטל על העיריה אחריות באופן אוטומטי.

בפסיקה נקבע שחובת הזהירות שמוטלת על העירה אינה חלה על סיכונים סבירים, שחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון כדי לאפשר את ניהול החיים באופן סדיר ושוטף. לפיכך, כאשר מדובר בסיכון סביר, לא תוטל על העירייה אחריות לתאונה ונזקיה, כי אם רק לגבי סיכון בלתי סביר (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש).

עוד נקבע בפסיקה שמדרכות וכבישים אינם יכולים להיות "משטח סטרילי", וכי עלולים להיות בהם שיפועים, בליטות, וכדומה, וכי לא ייתכן לחייב את העיריה לבדוק כל הזמן את כל המדרכות והכבישים שבתחום השיפוט שלה, ולתקן כל סדק קטן שנוצר בהם, ועל כן גם לא ניתן להטיל אחריות על כל מקרה שבו אדם נפל בתחום השיפוט שלה.

לפיכך, באופן כללי ניתן לומר שכאשר מדובר במפגע ממשי ובולט שגרם לנזקים, אזי ניתן להטיל על העיריה את האחריות לגביו, וזאת להבדיל ממפגע שולי, שמהווה סיכון סביר של חיי היומיום, שלגביו לא תוטל אחריות על העיריה. 

מטבע הדברים, לא ניתן לומר באופן חד משמעי מה ייחשב כמפגע ממשי ומה לאו, אלא הדבר ייקבע בכל מקרה לפי נסיבותיו הספציפיות. עם זאת סביר להניח שכאשר מדובר למשל בבור גדול ומשמעותי שנפער במדרכה, הפרשי גובה בולטים, או במקרים בהם מדובר במפגע שכבר קיים זמן רב, ושהתריעו לגביו בפני העיריה אולם היא לא טרחה לתקנו, אזי בית המשפט יטה לקבוע שמדובר במפגש של ממש, ולהיפך

מה עלי לעשות לאחר נפילה ברחוב?

עורכת הדין אריאלה גפן ממליצה לנקוט בפעולות להלן על מנת לבנות תיק תביעת נזיקין נגר העירייה או הרשות המקומית

 א. ראיות –  לצלם את הכשל הבטיחותי או את המפגע, במידה וניתן גם לצלם סרטוני וידאו עם כיסוי של 360 מעלות של המפגע. 

 ב. עדויות – במידה והיו עדים לפגיעה, מומלץ בחום רב לקבל את פרטיהם האישיים על מנת שנוכל ליצור איתם קשר במידת הצורך.

ג. טיפול רפואי – רצוי מאוד לפנות לטיפול רפואי קרוב ככל שניתן למועד האירוע ולדאוג שהצוות הרפואי יכתוב באופן ברור את העובדות לגבי נזק הגוף שנגרם לכם. אל תתביישו לתקן או לשנות במידה והצוות הרפואי לא הציג את העובדות כהוויתן.

ד. ייעוץ משפטי – מומלץ לפנות ל- עורך דין נזיקין כמו עו"ד אריאלה גפן אשר תלווה אתכם קרוב ככל שניתן למועד האירוע על מנת לבנות תיק תביעה מנצח מול העירייה בצורה נכונה וחכמה.

סיכום ומסקנות

במידה ונפלתם לבור בשטח ציבורי כמו מדרכה או כביש ונגרם לכם נזק גופני משמעותי בדמות שברים, חבלות, צלקות עקב הרשלנות של הרשות המקומית, אנא תעדו את המפגע ככל שניתן ופנו קרוב ככול שניתן לטיפול רפואי, כמו כן חשוב שהצוות הרפואי ייתעד על הכתב את העובדות במסמכים הרפואיים. חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי עם עורך דין נזיקין על מנת לקבל תמונה מלאה על המצב במשפטי ואפשרויות התביעה שעומדות בפניכם. 

.

נפילה ברחוב – במידה ואדם נופל ברחוב כתוצאה ממפגע אשר באחריות העירייה או הרשות המקומית, כמו למשל נפילה כתוצאה בהיתקלות במכסה ביוב בולט ברחוב או מדרכה לא תקינה או נפילה לבור פתוח בשטח הציבורי, הנפגע יכול להגיש תביעה נזיקית לתשלום פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו נגד העירייה או הרשות העירונית אשר בשטחן ובאחריותן נגרמה התאונה.

במאמר זה ננתח מהן הפעולות הנדרשות במידה ונפגעתם מנפילה ברחוב כתוצאה ממכשול או מפגע בטיחותי וזאת על מנת שתוכלו להגיש תביעת נזיקין ותגדילו את הסיכוי באופן משמעותי לקבל את מלוא הפיצוי הכספי שמגיע לכם.

רבים מציבור המשתמשים בדרכים הציבוריות בארץ נתקלים במקרים בהם ישנם בורות, מהמורות, סדקים, שקעים, או כל מפגע סביבתי אחר. תופעה מצערת זו יכולה לצוץ במדרכות בהם אנו פוסעים,  במסלולי רכיבה לאופניים, בכבישים בהם אנו נוהגים, וכיו"ב.

למרבה המזל, חלק ממקרי ה- נפילה ברחוב הללו מסתיימים בשלום וללא כל נזק. אולם, ישנם גם לא מעט מקרים שמסתיימים באופן עגום, תוך גרימת נזקים שונים לגוף ו/או לרכוש.

השאלה שמתעוררת במקרים אלו הינה מי נושא באחריות לגרימת הנזקים הללו, ואחראי על תשלום הפיצויים בגינם, ועל כן ננסה להשיב במאמר זה.

האם  ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מנפילה לתוך בור במדרכה

למשרד עורכי דין אריאלה גפן מגיעים לקוחות רבים אשר נפגעו כהולכי רגל ונגרמו להם נזקי גוף עקב בור או שקע במדרכה שבה הלכו לתומם  – והשאלה שתמיד נשאלת היא עבור אילו מפגעים או כשלים זכאים הולכי רגל להגיש תביעת נזיקין ולקבל פיצוי כספי?

בענייננו, בור במדרכה שלא טופל או תוקן ע"י העירייה מהווה מפגע בטיחותי אשר מאפשר לנפגע להגיש תביעת נזיקין ולקבל פיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לו.

למשרדנו הגיעה הגב' מורן א. (השם המלא שמור במערכת), בת 45, מהנדסת תוכנה אשר הלכה לתומה ברחוב ראשי ונפלה כתוצאה ממכסה ביוב בולט במדרכה וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף משמעותיים בדמות שבר ביד ובעצם הבריח כמו כן, בעקבות הפגיעה נותרו למורן צלקות מכערות.

מורן פונתה לבית חולים באמצעות אמבולנס, ושם אובחנה כאמור עם שברים ויד ימינה גובסה ונחבשה. מומחים רפואיים שמונו למורן מטעמינו קבעו נכות בשיעור של כ-10% מאחר שישנה הגבלה בטווח התנועה של היד, וכן נכות של בשיעור של 5% בגין הצלקות. 

נוכח הממצאים והעובדות יחד עם נזקי הגוף, החליט משרד עו"ד אריאלה גפן להגיש תביעה נגד העירייה שכן היה מדובר במפגע רשלני שמטיל אחריות על העירייה.

בכתב התביעה בגין הנפילה ברחוב טענו לפיצוי כספי בגין מספר ראשי נזק עיקרים 

א. נזקי הגוף עם נכות

ב. הפסדי שכר כתוצאה מכך שמורן נעדרה מעבודתה.

ג. הפסדיים כספיים בגין כאב וסבל

ד. הפסדים בגין כושר השתכרות עתידי

ה. הוצאות רפואיות שנגרמו למורן כתוצאה מהנפילה, וכן עזרה של צד ג'

תביעה נזיקית הוגשה נגד העירייה בסך 250,000 ₪, ולאחר מו"מ מתמשך הסכימה העיריה לא לנהל את ההליכים במסגרת בית משפט, אלא לשלם למורן את הסכום המלא בגין נזקי הגוף שנגרמו לה.

מהי חובת הזהירות של העיריה כלפי המשתמשים בדרכים הציבוריות?

ככלל, האחריות לנזקים שנגרמו עקב מפגעים סביבתיים כגון מהמורות במדרכה, בורות בכביש, מצבורי זבל שלא סולקו מהשטח ציבורי, וכדומה, מוטלת על העיריה (או כל רשות מוניציפאלית אחרת) שהמטרד הסביבתי נמצא בתחום השיפוט שלה.

בפסיקה נקבע שלכל עיריה יש חובת זהירות כלפי המשתמשים בדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטה, אשר מתבטאת בחובה לדאוג לתחזוקה מתמדת ותקינה של הדרכים הציבוריות, ולהסיר מהן מכשולים ומפגעים סביבתיים שעלולים לסכן את הציבור ו/או רכושו.

חובה זו נובעת מהוראות החוק שמקנות לעיריה את הסמכות לטפל ולהסיר מפגעים מהדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטה. לדוגמא, סעיף 249(11) לפקודת העיריות קובע שהעיריה מוסמכת  "לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;", סעיף 235 (2) ו-(3) לפקודה, קובעים שהעיריה "תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט", וכן "תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב.", ואילו סעיף 239(29) לפקודה קובע סמכות שיורית כללית, לפיה על העיריה " לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו …".

לפיכך, ככל שהעייריה או הרשות המקומית התרשלה והפרה את חובת הזהירות שלה, וכתוצאה מכך נגרם נזק לגוף או לרכוש של המשתמשים בדרכים הציבוריות, באפשרותם להגיש תביעת נזיקית כנגד העיריה, ובמסגרתה לתבוע תשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב המחדל של העיריה. עם זאת, מומלץ בתחילה להקדים ולהגיש לעיריה מכתב דרישה לתשלום פיצויים, ורק אם היא לא נענית לדרישה זו, שלא בצדק, להגיש נגדה את התביעה בפני בית המשפט.

הגבלת אחריות העיריה לגבי סיכונים בלתי סבירים

בצד האחריות הכללית שמוטלת על העיריה לגבי סילוק מפגעים, חשוב להבהיר שאין מדובר בחובה אבסולוטית, כך שבכל פעם שאדם כלשהו נופל ברחוב או מועד בכביש, אזי תוטל על העיריה אחריות באופן אוטומטי.

בפסיקה נקבע שחובת הזהירות שמוטלת על העירה אינה חלה על סיכונים סבירים, שחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון כדי לאפשר את ניהול החיים באופן סדיר ושוטף. לפיכך, כאשר מדובר בסיכון סביר, לא תוטל על העירייה אחריות לתאונה ונזקיה, כי אם רק לגבי סיכון בלתי סביר (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש).

עוד נקבע בפסיקה שמדרכות וכבישים אינם יכולים להיות "משטח סטרילי", וכי עלולים להיות בהם שיפועים, בליטות, וכדומה, וכי לא ייתכן לחייב את העיריה לבדוק כל הזמן את כל המדרכות והכבישים שבתחום השיפוט שלה, ולתקן כל סדק קטן שנוצר בהם, ועל כן גם לא ניתן להטיל אחריות על כל מקרה שבו אדם נפל בתחום השיפוט שלה.

לפיכך, באופן כללי ניתן לומר שכאשר מדובר במפגע ממשי ובולט שגרם לנזקים, אזי ניתן להטיל על העיריה את האחריות לגביו, וזאת להבדיל ממפגע שולי, שמהווה סיכון סביר של חיי היומיום, שלגביו לא תוטל אחריות על העיריה. 

מטבע הדברים, לא ניתן לומר באופן חד משמעי מה ייחשב כמפגע ממשי ומה לאו, אלא הדבר ייקבע בכל מקרה לפי נסיבותיו הספציפיות. עם זאת סביר להניח שכאשר מדובר למשל בבור גדול ומשמעותי שנפער במדרכה, הפרשי גובה בולטים, או במקרים בהם מדובר במפגע שכבר קיים זמן רב, ושהתריעו לגביו בפני העיריה אולם היא לא טרחה לתקנו, אזי בית המשפט יטה לקבוע שמדובר במפגש של ממש, ולהיפך

מה עלי לעשות לאחר נפילה ברחוב?

עורכת הדין אריאלה גפן ממליצה לנקוט בפעולות להלן על מנת לבנות תיק תביעת נזיקין נגר העירייה או הרשות המקומית

 א. ראיות –  לצלם את הכשל הבטיחותי או את המפגע, במידה וניתן גם לצלם סרטוני וידאו עם כיסוי של 360 מעלות של המפגע. 

 ב. עדויות – במידה והיו עדים לפגיעה, מומלץ בחום רב לקבל את פרטיהם האישיים על מנת שנוכל ליצור איתם קשר במידת הצורך.

ג. טיפול רפואי – רצוי מאוד לפנות לטיפול רפואי קרוב ככל שניתן למועד האירוע ולדאוג שהצוות הרפואי יכתוב באופן ברור את העובדות לגבי נזק הגוף שנגרם לכם. אל תתביישו לתקן או לשנות במידה והצוות הרפואי לא הציג את העובדות כהוויתן.

ד. ייעוץ משפטי – מומלץ לפנות ל- עורך דין נזיקין כמו עו"ד אריאלה גפן אשר תלווה אתכם קרוב ככל שניתן למועד האירוע על מנת לבנות תיק תביעה מנצח מול העירייה בצורה נכונה וחכמה.

סיכום ומסקנות

במידה ונפלתם לבור בשטח ציבורי כמו מדרכה או כביש ונגרם לכם נזק גופני משמעותי בדמות שברים, חבלות, צלקות עקב הרשלנות של הרשות המקומית, אנא תעדו את המפגע ככל שניתן ופנו קרוב ככול שניתן לטיפול רפואי, כמו כן חשוב שהצוות הרפואי ייתעד על הכתב את העובדות במסמכים הרפואיים. חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי עם עורך דין נזיקין על מנת לקבל תמונה מלאה על המצב במשפטי ואפשרויות התביעה שעומדות בפניכם. 

.

רבים מציבור המשתמשים בדרכים הציבוריות בארץ נתקלים במקרים בהם ישנם בורות, מהמורות, סדקים, שקעים, או כל מפגע סביבתי אחר. תופעה מצערת זו יכולה לצוץ במדרכות בהם אנו פוסעים,  במסלולי רכיבה לאופניים, בכבישים בהם אנו נוהגים, וכיו"ב.

למרבה המזל, חלק מהמקרים הללו מסתיימים בשלום וללא כל נזק. אולם, ישנם גם לא מעט מקרים שמסתיימים באופן עגום, תוך גרימת נזקים שונים לגוף ו/או לרכוש.

 

האם  ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מנפילה לתוך בור במדרכה

למשרד עורכי דין אריאלה גפן מגיעים לקוחות רבים אשר נפגעו כהולכי רגל ונגרמו להם נזקי גוף עקב בור או שקע במדרכה שבה הלכו לתומם  – והשאלה שתמיד נשאלת היא עבור אילו מפגעים או כשלים זכאים הולכי רגל להגיש תביעת נזיקין ולקבל פיצוי כספי?

בענייננו, בור במדרכה שלא טופל או תוקן ע"י העירייה מהווה מפגע בטיחותי אשר מאפשר לנפגע להגיש תביעת נזיקין ולקבל פיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לו.

למשרדנו הגיעה הגב' מורן א. (השם המלא שמור במערכת), בת 45, מהנדסת תוכנה אשר נפלה כתוצאה ממכסה ביוב במדרכה וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף משמעותיים בדמות שברים בידיים ובעצם הבריח כמו כן נותרו צלקות מכערות.

בעקבות תאונה זאת הפסידה מורן ימי עבודה רבים וגם החבלות הותירה אותה עם נכות של 10%.

משרדנו הגיש תביעה נגד העירייה בסך 250,000 ₪, ולאחר מו"מ מתמשך הסכימה העיריה לשלם למורן את הסכום המלא בגין נזקי הגוף שנגרמו לה

השאלה שמתעוררת במקרים אלו הינה מי נושא באחריות לגרימת הנזקים הללו, ואחראי על תשלום הפיצויים בגינם, ועל כן ננסה להשיב במאמר זה.

מהי חובת הזהירות של העיריה כלפי המשתמשים בדרכים הציבוריות?

ככלל, האחריות לנזקים שנגרמו עקב מפגעים סביבתיים כגון מהמורות במדרכה, בורות בכביש, מצבורי זבל שלא סולקו מהשטח ציבורי, וכדומה, מוטלת על העיריה (או כל רשות מוניציפאלית אחרת) שהמטרד הסביבתי נמצא בתחום השיפוט שלה.

בפסיקה נקבע שלכל עיריה יש חובת זהירות כלפי המשתמשים בדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטה, אשר מתבטאת בחובה לדאוג לתחזוקה מתמדת ותקינה של הדרכים הציבוריות, ולהסיר מהן מכשולים ומפגעים סביבתיים שעלולים לסכן את הציבור ו/או רכושו.

חובה זו נובעת מהוראות החוק שמקנות לעיריה את הסמכות לטפל ולהסיר מפגעים מהדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטה. לדוגמא, סעיף 249(11) לפקודת העיריות קובע שהעיריה מוסמכת  "לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;", סעיף 235 (2) ו-(3) לפקודה, קובעים שהעיריה "תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט", וכן "תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב.", ואילו סעיף 239(29) לפקודה קובע סמכות שיורית כללית, לפיה על העיריה " לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו …".

לפיכך, ככל שהעייריה או הרשות המקומית התרשלה והפרה את חובת הזהירות שלה, וכתוצאה מכך נגרם נזק לגוף או לרכוש של המשתמשים בדרכים הציבוריות, באפשרותם להגיש תביעת נזיקית כנגד העיריה, ובמסגרתה לתבוע תשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב המחדל של העיריה. עם זאת, מומלץ בתחילה להקדים ולהגיש לעיריה מכתב דרישה לתשלום פיצויים, ורק אם היא לא נענית לדרישה זו, שלא בצדק, להגיש נגדה את התביעה בפני בית המשפט.

הגבלת אחריות העיריה לגבי סיכונים בלתי סבירים

בצד האחריות הכללית שמוטלת על העיריה לגבי סילוק מפגעים, חשוב להבהיר שאין מדובר בחובה אבסולוטית, כך שבכל פעם שאדם כלשהו נופל ברחוב או מועד בכביש, אזי תוטל על העיריה אחריות באופן אוטומטי.

בפסיקה נקבע שחובת הזהירות שמוטלת על העירה אינה חלה על סיכונים סבירים, שחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון כדי לאפשר את ניהול החיים באופן סדיר ושוטף. לפיכך, כאשר מדובר בסיכון סביר, לא תוטל על העירייה אחריות לתאונה ונזקיה, כי אם רק לגבי סיכון בלתי סביר (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש).

עוד נקבע בפסיקה שמדרכות וכבישים אינם יכולים להיות "משטח סטרילי", וכי עלולים להיות בהם שיפועים, בליטות, וכדומה, וכי לא ייתכן לחייב את העיריה לבדוק כל הזמן את כל המדרכות והכבישים שבתחום השיפוט שלה, ולתקן כל סדק קטן שנוצר בהם, ועל כן גם לא ניתן להטיל אחריות על כל מקרה שבו אדם נפל בתחום השיפוט שלה.

לפיכך, באופן כללי ניתן לומר שכאשר מדובר במפגע ממשי ובולט שגרם לנזקים, אזי ניתן להטיל על העיריה את האחריות לגביו, וזאת להבדיל ממפגע שולי, שמהווה סיכון סביר של חיי היומיום, שלגביו לא תוטל אחריות על העיריה. 

מטבע הדברים, לא ניתן לומר באופן חד משמעי מה ייחשב כמפגע ממשי ומה לאו, אלא הדבר ייקבע בכל מקרה לפי נסיבותיו הספציפיות. עם זאת סביר להניח שכאשר מדובר למשל בבור גדול ומשמעותי שנפער במדרכה, הפרשי גובה בולטים, או במקרים בהם מדובר במפגע שכבר קיים זמן רב, ושהתריעו לגביו בפני העיריה אולם היא לא טרחה לתקנו, אזי בית המשפט יטה לקבוע שמדובר במפגש של ממש, ולהיפך

מה עלי לעשות לאחר נפילה ברחוב?

עורכת הדין אריאלה גפן ממליצה לנקוט בפעולות להלן על מנת לבנות תיק תביעת נזיקין נגר העירייה או הרשות המקומית

 א. ראיות –  לצלם את הכשל הבטיחותי או את המפגע, במידה וניתן גם לצלם סרטוני וידאו עם כיסוי של 360 מעלות של המפגע. 

 ב. עדויות – במידה והיו עדים לפגיעה, מומלץ בחום רב לקבל את פרטיהם האישיים על מנת שנוכל ליצור איתם קשר במידת הצורך.

ג. טיפול רפואי – רצוי מאוד לפנות לטיפול רפואי קרוב ככל שניתן למועד האירוע ולדאוג שהצוות הרפואי יכתוב באופן ברור את העובדות לגבי נזק הגוף שנגרם לכם. אל תתביישו לתקן או לשנות במידה והצוות הרפואי לא הציג את העובדות כהוויתן.

ד. ייעוץ משפטי – מומלץ לפנות ל- עורך דין נזיקין כמו עו"ד אריאלה גפן אשר תלווה אתכם קרוב ככל שניתן למועד האירוע על מנת לבנות תיק תביעה מנצח מול העירייה בצורה נכונה וחכמה.

 

סיכום ומסקנות

במידה ונפלתם לבור בשטח ציבורי כמו מדרכה או כביש ונגרם לכם נזק גופני משמעותי בדמות שברים, חבלות, צלקות עקב הרשלנות של הרשות המקומית, אנא תעדו את המפגע ככל שניתן ופנו קרוב ככול שניתן לטיפול רפואי, כמו כן חשוב שהצוות הרפואי ייתעד על הכתב את העובדות במסמכים הרפואיים. חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי עם עורך דין נזיקין על מנת לקבל תמונה מלאה על המצב במשפטי ואפשרויות התביעה שעומדות בפניכם. 

.

לקבלת ייעוץ משפטי ממוקד, אסטרטגי ובניית תוכנית פעולה, התקשרו -0733-752-766 או השאירו פרטים וניצור קשר עוד היום

אריאלה גפן – משרד עורכי דין

מאמרים נוספים מאת עורכת הדין אריאלה גפן

תאונות עבודה – תקנה 40 לנפגעי תאונות עבודה

תקנה 40 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, קובעת את ההליך לקביעת דרגת נכות לנפגעי תאונות עבודה שנפגעו בעצמות הגפיים העליונות. במסגרת הליך זה, ועדה רפואית מוסמכת מטעם המוסד לביטוח לאומי בודקת את הנפגע וקובעת את אחוזי הנכות שלו, בהתאם לפגיעות שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

צרו קשר עוד היום

עורכת הדין אריאלה גפן תשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה

עורך דין תאונות דרכים
small_c_popup.png

אריאלה גפן - משרד עורכי דין

נפגעתם בתאונת דרכים? אולי אתם זכאים לפיצוי כספי

אנא מלא את הטופס ונחזור אליכם בהקדם

small_c_popup.png
עורך דין תאונות דרכים

אל תוותרו על הזכויות שלכם

אם נפגעת או נפצעת מגיע לך פיצוי כספי.

השאירו פרטים להערכת הפיצוי הכספי שמגיע לך ועורכת הדין אריאלה גפן תיצור קשר בהקדם

דילוג לתוכן