במאמר זה נדון בחשיבות הייעוץ המשפטי עם עורכי דין נזיקין כאשר ישנם אירועים שונים שעלולים לגרום לנזקי גוף, כגון תאונת דרכים, תאונת עבודה, תאונה אישית, תאונת ספורט, רשלנות רפואית, תקיפה אלימה, וכיו"ב.

כדי לקבל פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לנפגע, עליו להגיש תביעת נזיקין כנגד הגורם שמחוייב לפצותו לפי החוק, וזאת בדרך כלל תוך 7 שנים ממועד התרחשות הנזק.

כדי להבטיח ככל הניתן את הצלחת התביעה וקבלתה, חשוב ומומלץ לעשות זאת על ידי עורך דין נזיקין שבקי ומיומן בדיני נזיקין, ובמיוחד בתחום הספציפי של האירוע שגרם לנזקי הגוף. 

שכן, יש הבדל משמעותי, למשל בין הגשת תביעת נזקי גוף בגין תאונת דרכים לבין הגשת תביעת נזקי גוף בגין רשלנות רפואית, וכיו"ב וישנה חשיבות מרבית שעורך הדין יהיה עם ניסיון משפטי רב בתחום הנזיקין על מנת לבנות עבורך תיק תביעה אסטרטגי ומנצח.

מהם נזקי הגוף שניתן לתבוע בגינם פיצויים?

בניגוד לרושם המוטעה שאולי עלול לעלות משמם, "נזקי גוף" אינם כוללים רק נזקים גופניים, כי אם גם נזקים נפשיים, כגון סבל נפשי, טראומות נפשיות, דיכאון, חרדות, ועוד.  למעשה, נזקי גוף כוללים את כל הנזקים הפיזיים והנזקים הנפשיים-רגשיים שעלולים להיגרם לאדם, וזאת להבדיל מנזקי רכוש.

מקובל לחלק את נזקי הגוף השונים לשני סוגים: 

א. נזקים ממוניים (כספיים) 

ב. נזקים לא ממוניים.

נזקים ממוניים כוללים נזקים כספיים שניתן לחשב אותם באופן מתמטי, וזאת לפי חשבוניות וקבלות. מדובר בהפסדי שכר ופנסיה, הוצאות רפואיות שאינן מכוסות בסל הבריאות הממלכתי, הוצאות נסיעות, הוצאות עזרת צד ג' וסיעוד, ועוד. הנזקים הממוניים מחושבים הן לעבר (כלומר, נזקים שכבר התרחשו ממועד התאונה ועד למתן פסק הדין), והן לעתיד (נזקים שצפויים להתרחש מלאחר מתן פסק הדין).

נזקים לא ממוניים הינם נזקים בעלי אופי רגשי- נפשי, שלא ניתן לחשב אותם באופן מתמטי, ועל כן יש להעריך אותם לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. מדובר בנזקים כגון כאב וסבל, עוגמת נפש, אובדן הנאות החיים, דיכאון, חרדות, וכיו"ב.

איך מחשבים את הפיצויים הכספיים בגין נזקי גוף?

לכל נזק גוף יש פרמטרים משלו שלפיהם יש לחשב את סכום הפיצויים שיש לשלם בגינו.

 פרמטרים אלו כוללים, בין היתר, את גיל הנפגע, שיעור אחוזי הנכות הרפואית שלו, ושיעור אחוזי הנכות התפקודית שלו. בנוסף, יש לקחת בחשבון גם את שיעור האשם התורם של הנפגע, ככל שיש לו כזה, אם כי למעט בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לכן ישנה חשיבות להתייעץ עם עורך דין נזקי גוף כמו עורכת הדין אריאלה גפן

א. גיל הנפגע.

גיל הנפגע הינו פרמטר שרלוונטי לצורך חישוב הפיצויים לעתיד של ראשי נזק שונים, כגון הפסדי שכר ופנסיה, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' וסיעוד, ועוד. ככל שהנפגע צעיר יותר, כך צפויה לו תוחלת חיים ארוכה יותר, לכן הוא צפוי לקבל סכום גבוה יותר של פיצויים בגין ראשי הנזק הללו, ולהיפך.

ב. שיעור אחוזי נכות רפואית.

שיעור אחוזי הנכות הרפואית של הנפגע רלוונטי לצורך חישוב הפיצויים המגיעים לו בגין כאב וסבל, ביחד עם פרמטרים נוספים, ולרבות גיל הנפגע. קביעת שיעור אחוזי הנכות הרפואית של הנפגע נעשית על ידי רופא שמומחה בתחום הפגיעה הרפואית של הנפגע (כגון אורטופד, נוירולוג, וכיו"ב), וזאת בהתאם לרשימת הליקויים הרפואיים שמופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

ג. אחוזי נכות תפקודית:

הנכות התפקודית מתייחסת לאובדן כושר העבודה שנגרם לנפגע עקב הנכות הרפואית שלו. שיעור אחוזי הנכות התפקודית נקבע על ידי בית המשפט, לצורך חישוב הפיצויים בגין הפסדי השכר לעתיד של הנפגע, שלוקח בחשבון גם פרמטרים נוספים, כגון גיל הנפגע, מקצועו לפני התאונה, יכולתו להמשיך ולעבוד במקצוע זה לאחר התאונה, רמת השכר שהייתה לו לפני התאונה, רמת השכר שהוא יכול להרוויח לאחר התאונה, ועוד.

ד. אשם תורם: 

כאשר הסתבר במהלך המשפט שנזקי הגוף שנגרמו לנפגע התרחשו גם בשל אשמתו שלו, ולמשל בשל חוסר זהירות או רשלנות שלו, ולא רק בשל אשמת הנתבע, בית המשפט ייכמת באחוזים את שיעור האשם התורם של הנפגע, וינכה אותו מסך כל הפיצויים שעל הנתבע לשלם לו. מדובר למשל במקרה שבו עובד הגיש תביעה כנגד המעסיק שלו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לאחר שהוא נפל במהלך עבודתו מסולם רעוע שהמעסיק סיפק לו, אולם במהלך המשפט הוכח שהעובד ידע מלכתחילה שהסולם אינו יציב, ולמרות זאת הוא בחר לעלות עליו. 

אם בית המשפט יקבע, למשל, שאשמו התורם של הנפגע הינו 30%, אזי כתוצאה מכך יהיה על המעסיק לשלם לו 70% בלבד מסך כל הפיצויים שנפסקו לחובתו. עם זאת, יש לזכור שסוגיית האשם התורם איננה רלוונטית כלל לתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מאחר שחוק זה מבוסס על עקרון האחריות המוחלטת, לפיו כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, וזאת גם אם הוא עצמו אשם לחלוטין בגרימת התאונה.

מהו שכר הטרחה של עורך דין נזיקין?

שכר טרחה עורך הדין בנזיקין נקבע לפי מספר פרמטרים לדוגמא בתאונות דרכים שכר הטרחה הינו קבוע ומבוסס על פי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לעומת זאת בתביעות נזיקין אחרות כמו בתביעות רשלנות רפואית שהינן הרבה יותר מורכבות ואף עלולות להיארך שנים שכר הטרחה יכול לנוע בין 20% ל-30%, בתביעות נזיקין אחרות יכול השכר טרחה לנוע באיזור ה-20%.

חשוב לציין כי אחוז שכר הטרחה הינו מסך הפיצוי הכספי שייקבע בהסכם הפשרה או בפסק הדין, יחד עם זאת שכר הטרחה שהינו מבוסס הצלחה מקנה לעורך הדין יותר מוטיבציה להשיג את הפיצוי הכספי המרבי, שכן ככל שהנפגע מקבל יותר גם העורך דין מקבל יותר.

עורכת הדין אריאלה גפן ממליצה לחתום על הסכם שכר טרחה ולוודא כי אתם מבינים את כל התנאים בהסכם ואם יש לכם שאלות כאלה או אחרות אל תתביישו לשאול את עורך הדין כדי לקבל הבהרות אשר ישוקפו בהסכם.