במאמר זה נדון בחשיבות הייעוץ המשפטי עם עורכי דין נזיקין כאשר ישנם אירועים שונים שעלולים לגרום לנזקי גוף, כגון תאונת דרכים, תאונת עבודה, תאונה אישית, תאונת ספורט, רשלנות רפואית, תקיפה אלימה, וכיו"ב.

כדי לקבל פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לנפגע, על הנפגע להגיש תביעת נזיקין כנגד הגורם שמחויב לפצותו לפי החוק, וזאת בדרך כלל תוך 7 שנים ממועד התרחשות הנזק.

כדי להבטיח ככל הניתן את הצלחת התביעה וקבלתה, חשוב ומומלץ לעשות זאת על ידי עורך דין נזיקין שבקיא ומיומן בדיני נזיקין, ובמיוחד בתחום הספציפי של האירוע שגרם לנזקי הגוף. 

שכן, יש הבדל משמעותי, למשל בין הגשת תביעת נזקי גוף בגין תאונת דרכים לבין הגשת תביעת נזקי גוף בגין רשלנות רפואית, וכיו"ב וישנה חשיבות מרבית שעורך הדין יהיה עם ניסיון משפטי רב בתחום הנזיקין על מנת לבנות עבורך תיק תביעה אסטרטגי ומנצח.

עורך דין תאונות נזיקין – מה תפקידו

עורך דין נזיקין הוא עורך דין אשר יכול לייצג משפטי נפגעים על פי דיני הנזיקין, אשר עוסקים בפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לאדם או לרכוש. עורך דין נזיקין יכול לסייע במקרים של תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תאונות ספורט, תאונות בבית, תאונות נפילה במדרכה ועוד.

עורך דין נזיקין מספק ייעוץ משפטי ומייצג את הלקוח בהליכים משפטיים בבתי המשפט על מנת להשיג לו את הפיצויים הכספיים המרביים המגיעים לו בגין נזקי גוף או רכוש.

אם נפגעתם בתאונה, חשוב שתפנו בהקדם לעורך דין נזיקין. עורך דין נזיקין יוכל לסייע לכם לקבל את הפיצויים הכספיים המגיעים לכם כדי לכסות את הוצאות הטיפול הרפואי, את אובדן ההכנסה ואת הנזקים האחרים שנגרמו לכם כתוצאה מהתאונה.

כיצד לבחור עורך דין נזיקין?

חשוב שתבחרו עורך דין נזיקין בעל ניסיון משפטי של מעל ל-20 שנות ניסיון בתביעות נזקי גוף, רצוי עם מוניטין בתחום על מנת שתוכלו לקבל את הייצוג המשפטי הטוב ביותר מול מי שפגע בכם.

ניסיון משפטי – חשוב מאוד לבחור עורך דין נזיקין עם מעל ל-20 שנות ניסיון בייצוג וליווי של נפגעי נזקי גוף בהליכים מול בתי המשפט, המוסד לביטוח לאומי, דרך משא ומתן מול חברות הביטוח ועד הגשת תביעות לבתי המשפט וניהולן בכל הערכאות.

מוניטין – רצוי מאוד שתבדוק את המוניטין של עורך דין הנזיקין, באמצעות המלצות של חברים, משפחה או מכרים או כיום ניתן לקבל המלצות\ביקורות על עורך דין ושירותיו המשפטיים גם באתר או בגוגל לעסק שלי (להמלצות של לקוחות על עו"ד אריאלה גפן >> לחץ כאן>>

תביעות נזקי גוף בגין תאונת דרכים

תביעות נזקי גוף בגין תאונת אופנוע

על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק") מי שנפגע בתאונת אופנוע זכאי לפיצוי כספי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו במסגרת תביעת נזקי גוף
עורך דין תאונת אופנוע יכוון את התובע כיצד לבנות תיק תביעת תאונת דרכים בהתאם לתיעוד הרפואי והראיות שברשותו על מנת להשיג עבור נפגעי תאונת האופנוע פיצוי כספי מרבי.

תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה

במידה ונפגעת בתאונת עבודה במהלך יום העבודה, או שהיית בדרך חזרה לביתך ו\או בדרך לעבודה באירועי תאונות עבודה מומלץ לפנות ל- עורך דין תאונות עבודה על מנת להגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי.

מהם נזקי הגוף שניתן לתבוע בגינם פיצויים?

בניגוד לרושם המוטעה שאולי עלול לעלות משמם, "נזקי גוף" אינם כוללים רק נזקים גופניים, כי אם גם נזקים נפשיים, כגון סבל נפשי, טראומות נפשיות, דיכאון, חרדות, ועוד.  למעשה, נזקי גוף כוללים את כל הנזקים הפיזיים והנזקים הנפשיים-רגשיים שעלולים להיגרם לאדם, וזאת להבדיל מנזקי רכוש.

מקובל לחלק את נזקי הגוף השונים לשני סוגים: 

 א. נזקים ממוניים (כספיים) 

ב. נזקים לא ממוניים.

נזקים ממוניים כוללים נזקים כספיים שניתן לחשב אותם באופן מתמטי, וזאת לפי חשבוניות וקבלות. מדובר בהפסדי שכר ופנסיה, הוצאות רפואיות שאינן מכוסות בסל הבריאות הממלכתי, הוצאות נסיעות, הוצאות עזרת צד ג' וסיעוד, ועוד. הנזקים הממוניים מחושבים הן לעבר (כלומר, נזקים שכבר התרחשו ממועד התאונה ועד למתן פסק הדין), והן לעתיד (נזקים שצפויים להתרחש מלאחר מתן פסק הדין).

נזקים לא ממוניים הינם נזקים בעלי אופי רגשי- נפשי, שלא ניתן לחשב אותם באופן מתמטי, ועל כן יש להעריך אותם לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. מדובר בנזקים כגון כאב וסבל, עוגמת נפש, אובדן הנאות החיים, דיכאון, חרדות, וכיו"ב.

איך מחשבים את הפיצויים הכספיים בגין נזקי גוף?

 לכל נזק גוף יש פרמטרים משלו שלפיהם יש לחשב את סכום הפיצויים שיש לשלם בגינו.

 פרמטרים אלו כוללים, בין היתר, את גיל הנפגע, שיעור אחוזי הנכות הרפואית שלו, ושיעור אחוזי הנכות התפקודית שלו. בנוסף, יש לקחת בחשבון גם את שיעור האשם התורם של הנפגע, ככל שיש לו כזה, אם כי למעט בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לכן ישנה חשיבות להתייעץ עם עורך דין נזקי גוף כמו עורכת הדין אריאלה גפן

א. גיל הנפגע.

גיל הנפגע הינו פרמטר שרלוונטי לצורך חישוב הפיצויים לעתיד של ראשי נזק שונים, כגון הפסדי שכר ופנסיה, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' וסיעוד, ועוד. ככל שהנפגע צעיר יותר, כך צפויה לו תוחלת חיים ארוכה יותר, לכן הוא צפוי לקבל סכום גבוה יותר של פיצויים בגין ראשי הנזק הללו, ולהיפך.

ב. שיעור אחוזי נכות רפואית.

שיעור אחוזי הנכות הרפואית של הנפגע רלוונטי לצורך חישוב הפיצויים המגיעים לו בגין כאב וסבל, ביחד עם פרמטרים נוספים, ולרבות גיל הנפגע. קביעת שיעור אחוזי הנכות הרפואית של הנפגע נעשית על ידי רופא שמומחה בתחום הפגיעה הרפואית של הנפגע (כגון אורטופד, נוירולוג, וכיו"ב), וזאת בהתאם לרשימת הליקויים הרפואיים שמופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

ג. אחוזי נכות תפקודית:

בבואו של בית משפט לפסוק את סכום הפיצוי הכספי שמגיע לתובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו,  ולאחר שבית המשפט קבע את שיעור הנכות הרפואית,  על בית המשפט לקבוע את שיעור נכותו התפקודית של התובע, במסגרת הערכה זאת בוחן בית המשפט כיצד הפגיעה ושיעור הנכות הרפואית שניתנה ע"י המומחים הרפואיים משפיעה על התובע בכושר ההשתכרות העתידי שלו. 

לדוגמא: פסנתרן שנפגע בתאונת דרכים ונקבעה לו נכות רפואית של 10% בעקבות כריתה של אחת האצבעות, במקרה כזה בית המשפט יקבע כי שיעור נכותו התפקודית של הפסנתרן תגיע ל 100% מאחר שאינו יכול לנגן יותר ולעסוק במקצועו כפסנתרן, מכאן גם ברור שתהייה השפעה ישירה על יכולת ההשתכרות שלו, לעומת זאת תובע אחר כמו לדוגמא עורך דין, עם נכות רפואית של 10% ואותה פגיעה, ככל הנראה הנכות התפקודית שלו תהייה נמוכה מאחר שהוא יהיה מסוגל להמשיך במקצוע שלו והשכר שלו לא אמור להיפגע.

ברוב התביעות שמוגשות לבית המשפט הנכות התיפקודית תהייה זהה לנכות הרפואית, אך במקרים מסויימים הנכות התפקודית תהיה יותר גבוהה מהנכות הרפואית, ובפסיקה נקבעו מבחנים שניתן לטעון לנכות תפקודית גבוהה יותר.

הנכות התפקודית מתייחסת לאובדן כושר העבודה שנגרם לנפגע עקב הנכות הרפואית שלו. שיעור אחוזי הנכות התפקודית נקבע על ידי בית המשפט, לצורך חישוב הפיצויים בגין הפסדי השכר לעתיד של הנפגע, שלוקח בחשבון גם פרמטרים נוספים, כגון גיל הנפגע, מקצועו לפני התאונה, יכולתו להמשיך ולעבוד במקצוע זה לאחר התאונה, רמת השכר שהייתה לו לפני התאונה, רמת השכר שהוא יכול להרוויח לאחר התאונה, ועוד.

ד. אשם תורם: 

כאשר הסתבר במהלך המשפט שנזקי הגוף שנגרמו לנפגע התרחשו גם בשל אשמתו שלו, ולמשל בשל חוסר זהירות או רשלנות שלו, ולא רק בשל אשמת הנתבע, בית המשפט ייכמת באחוזים את שיעור האשם התורם של הנפגע, וינכה אותו מסך כל הפיצויים שעל הנתבע לשלם לו. מדובר למשל במקרה שבו עובד הגיש תביעה כנגד המעסיק שלו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לאחר שהוא נפל במהלך עבודתו מסולם רעוע שהמעסיק סיפק לו, אולם במהלך המשפט הוכח שהעובד ידע מלכתחילה שהסולם אינו יציב, ולמרות זאת הוא בחר לעלות עליו. 

אם בית המשפט יקבע, למשל, שאשמו התורם של הנפגע הינו 30%, אזי כתוצאה מכך יהיה על המעסיק לשלם לו 70% בלבד מסך כל הפיצויים שנפסקו לחובתו. עם זאת, יש לזכור שסוגיית האשם התורם איננה רלוונטית כלל לתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מאחר שחוק זה מבוסס על עקרון האחריות המוחלטת, לפיו כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, וזאת גם אם הוא עצמו אשם לחלוטין בגרימת התאונה.

מהו שכר הטרחה של עורך דין נזיקין?

שכר טרחה עורך הדין בנזיקין נקבע לפי מספר פרמטרים לדוגמא בתאונות דרכים שכר הטרחה הינו קבוע ומבוסס על פי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לעומת זאת בתביעות נזיקין אחרות כמו בתביעות רשלנות רפואית שהינן הרבה יותר מורכבות ואף עלולות להיארך שנים שכר הטרחה יכול לנוע בין 20% ל-30%, בתביעות נזיקין אחרות יכול השכר טרחה לנוע באיזור ה-20%.

חשוב לציין כי אחוז שכר הטרחה הינו מסך הפיצוי הכספי שייקבע בהסכם הפשרה או בפסק הדין, יחד עם זאת שכר הטרחה שהינו מבוסס הצלחה מקנה לעורך הדין יותר מוטיבציה להשיג את הפיצוי הכספי המרבי, שכן ככל שהנפגע מקבל יותר גם העורך דין מקבל יותר.

עורכת הדין אריאלה גפן ממליצה לחתום על הסכם שכר טרחה ולוודא כי אתם מבינים את כל התנאים בהסכם ואם יש לכם שאלות כאלה או אחרות אל תתביישו לשאול את עורך הדין כדי לקבל הבהרות אשר ישוקפו בהסכם.