למשרד עורכי דין אריאלה גפן מגיעים לקוחות רבים אשר מעוניינים לדעת האם לנזק רפואי מהעבר יהיה השלכה לעניין הפיצויים הכספיים המגיע לנפגע עקב תאונת הדרכים – והתשובה היא כי ברוב המקרים יהיו לכך השלכות בדמות הפיצוי הכספי.
שבר באגן תאונת דרכים – במאמר זה נסקור את הפיצוי לנפגעי תאונת דרכים בגין הפסדי השתכרות ונכות בעקבות שבר באגן כתוצאה מתאונת דרכים
ש"ח פיצויים למסגר פלסטיני שנפגע בחוליה בגבו
עובד מסגריה פלסטיני שעבד בישראל הוכר כנפגע עבודה וזכה לפיצוי בגובה גיל הפרישה הישראלי (67) על בסיס 9.75% נכות בלבד וזאת בגלל ששבר בחוליה עלול להגביל את כושר העבודה שלו שוב בהמשך חייו
תאונת עבודה מוכרת על פי החוק בתנאי שעובד או מנהל במקום העבודה נפצע בזמן שביצע את מה שאמור היה לבצע בדרך שבה זה אמור להתבצע בין אם זה בדרך לעבודה, בדרך הביתה מהעבודה ובמקום העבודה עצמו כמובן. גם עצמאים מכוסים בחוק הביטוח הלאומי בתנאי שנפצע בזמן ביצוע עבודתו כנדרש. אך מה אומר החוק על תאונה שהתרחשה בדרך הביתה מקניות בסופרמרקט בסיום יום העבודה? האם עובד יוכל לקבל פיצוי במקרה שכזה למרות שעל פי החוק בבית הדין לדיני עבודה אינו ביצע את עבודתו או דבר מה הנחוץ לה כדי לקבל את הפיצוי?
ביהמ"ש העליון פסק ברוב דעות כי אופניים חשמליים (תקניים ושאינם תקניים) מצויים מחוץ לגדרו של "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. משמעות קביעה זו היא כי בתאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים, דינו של רוכב אופניים חשמליים יהא כדין הולך רגל, והוא יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד ממבטח הרכב. מן העבר השני, הולך רגל שייפגע מאופניים חשמליים לא יזכה לפיצוי מכוח חוק הפלת"ד, ועלול למצוא עצמו מפוצה באופן חלקי על נזקיו או להיוותר ללא פיצוי אם לא יימצא מזיק ממנו יוכל להיפרע.
בע"א 2591/09 [פורסם בנבו] נפגע המשיב בתאונת אופנוע (שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה), בלא שהיתה בידיו פוליסת ביטוח חובה כנדרש בסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970 (להלן: פקודת ביטוח רכב מנועי). המערער 1 (להלן: המערער), נהג הרכב שפגע במשיב, הועמד בגין התאונה לדין פלילי והורשע בעבירות שיוחסו לו לפי פקודת התעבורה ומכוחה
למרבה הצער, התופעה של תאונות דרכים ממשיכה להיות בגדר "מכת מדינה" בארצנו מזה שנים רבות, ובאופן שגורם לנזקים קשים מנשוא, הן פיזיים, הן נפשיים, והן כלכליים.
גם המחוקק הישראלי היה מודע למצב זה, ועל כן הוא חוקק את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ("חוק הפלת"ד"), אשר חולל רפורמה עמוקה בתחום הפיצויים לנפגעי הגוף עקב תאונות דרכים בארץ.
פסק הדין של ביהמ"ש העליון ניתן בדעת רוב של השופטים עמית ומינץ, וכנגד דעת המיעוט של השופטת ברק-ארז. בעקבות פסק דין זה הוגשה בקשה לדיון נוסף בתיק דנ"א 7340/20, אולם היא נדחתה ביום 4.3.2021 על ידי השופט הנדל, וכתוצאה מכך הפכה ההלכה החדשה להלכה חלוטה.
בית המשפט העליון קבע בהלכה תקדימית חדשה שאופניים חשמליים אינם בגדר "רכב מנועי", וזאת בפסק דין שניתן על ידו ביום 12.10.2020 בתיק ע"א 7023/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' וליד דרויש.
פסק הדין של ביהמ"ש העליון ניתן בדעת רוב של השופטים עמית ומינץ, וכנגד דעת המיעוט של השופטת ברק-ארז. בעקבות פסק דין זה הוגשה בקשה לדיון נוסף בתיק דנ"א 7340/20, אולם היא נדחתה ביום 4.3.2021 על ידי השופט הנדל, וכתוצאה מכך הפכה ההלכה החדשה להלכה חלוטה.
תאונת טרקטורון – חשוב ביותר לוודא אם הנוהג בטרקטורון בעת התאונה מחזיק ברישיון, כחוק ובתוקף, על פי חוק הפיצויים למי שנפגע מתאונות דרכים ועל פי תקנות התעבורה. בחינה זאת חשובה יותר מהקביעה במידה ויש עילה לתבוע פיצויים בשל נזקי גוף, בתום תאונת דרכים עם טרקטורון. למי שאינו יודע, ניתן לנהוג בטרקטורונים החל מגילאי שש עשרה, אך בהתאם לסייגים שקבועים על פי חוק. לשם המחשה, נסביר כי למי שיש רישיון לרכב פרטי, אין בעיה לנהוג על טרקטורון מיול, או לחלופין ריינג'ר. ההגבלה ניתנה על ידי תקנות התעבורה. במקרה של תאונת דרכים עם טרקטורונים – יש לבדוק שקיימת פוליסה של ביטוח לטרקטורון תקפה. כאשר עסקינן אודות תאונת דרכים עם טרקטורון מושכר, או שהיה מדובר בטיול, צריך מיד לקבל את הפרטים של הפוליסה של כלי הרכב, הטרקטורון, אל מי שארגן את הטיול, או לחברת ההשכרה.
תאונת דרכים מרכב שחנה על מדרכה – בעניינו, עולות שאלות משפטיות מורכבות בעניין פגיעת גוף ע"י כלי רכב שחנה על מדרכה, שכן לא ניתן לקבוע בוודאות האם מדובר בתאונת דרכים שתוכר ע"י חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 שיאפשר לנפגע לקבל פיצויים כספיים ללא שאלת האשמה.
