האם ניתן לתבוע בגין תאונת דרכים בעבודה עם קטנוע כאשר אין ביטוח חובה בתוקף?

האם ניתן לתבוע בגין תאונת דרכים בעבודה עם קטנוע כאשר אין ביטוח חובה בתוקף?

במקרים רבים מגיעים למשרד עורכי דין אריאלה גפן המתמחה בתאונות דרכים נפגעי תאונת קטנוע שנפגעו בתאונת דרכים בעבודה על קטנוע ששייך למעביד לרוב בהיותם שליחים, במקרים מסוימים מופתעים רוכבי הקטנוע לגלות כי הקטנוע של המעביד כלל אינו מבוטח על פי פוליסת ביטוח חובה בהתאם לחוק ורוכבי הקטנוע כלל לא היו מודעים שאינם מבוטחים ולכן אינם זכאים ל- פיצויים בגין נזקי גוף כמו במקרים של החלקה עם הקטנוע, כביש משובש ופגום, התנגשות בהולך רגל, תאונת עם רכב אחר.

יודגש, במקרים של תאונת דרכים בעבודה כאשר הרכב המנועי אינו מבוטח על פי חוק, רשאי נפגע תאונת הדרכים לתבוע את "קרנית" שהינה קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקמה ע"י מדינת ישראל ב-1975 מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים על מנת להבטיח פיצוי כספי לנפגעי תאונות דרכים שנגרמו להם נזקי גוף בתאונת דרכים, במקרה שאינם יכולים לתבוע את חברות ביטוח כמו במקרים של תאונת פגע וברח או רכבים ללא ביטוח חובה כמו במקרה דנן.

למרות הנאמר, עלינו לסייג עם האמירה כי לא יוענק כל פיצוי כאשר הנהג היה מודע לעובדה כי לא היה כל ביטוח חובה לכלי הרכב שהיה מעורב בתאונה.

האם רוכב אופנוע שנפגע בתאונת דרכים בעבודה רשאי לתבוע את קרנית במידה ולא ידע כי האופנוע אינו מבוטח?

על מנת להמחיש את תרחיש תאונת הדרכים ללא פוליסת ביטוח חובה בצורה ברורה יותר, החלטנו להציג בפניכם מקרה אמיתי, שנדון בבית המשפט, כאשר הגרסה של רוכב האופנוע שהיה שליח במועד התאונה תומכת בקבלת פיצוי כספי מקרנית מתוקף לאחר שטען כי לא ידע שהקטנוע שהמעסיק התיר לו לשימוש אינו מבוטח על פי פוליסת ביטוח הנדרשת על פי החוק.

סעיף 7(5) חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 הגבלת זכאותם של נפגעים

 מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;

לכאורה, על פי הוראת סעיף 7(5) לחוק, הנפגע, כמי שנהג בקטנוע ללא פוליסת ביטוח תקפה אשר נועדה לכסות את באירוע של תאונת דרכים, אינו זכאי לפיצויים על פי החוק.

סעיף 7א' חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 – זכאותו של נוהג בהיתר לתבוע פיצויים

7א. על אף האמור בסעיף 7(5), מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או את המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב).

מקריאת סעיף 7(5) לחוק ביחד עם סעיף 7א' לחוק ניתן ללמוד כי רוכב קטנוע חסר פוליסת ביטוח חובה לא יהא זכאי לפיצויים על פי החוק אלא אם הוא עומד בתנאים הקבועים בסעיף 7א' לחוק

37.יש לזכור כי סעיף 2 א' לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1971, מטיל את החובה לדאוג לקיומו של ביטוח הן על הנוהג והן על הבעלים ומתיר השימוש.

בסוגיה זו ראיתי להפנות לדברי כב' השופטת וילנר בת.א. (שלום חיפה) 28389/00 סויסה נ' בן לולו (23.2.04) כי המבחן להתקיימות התנאי השלישי הקבוע בסעיף 7א' לחוק שעניינו סבירות אי הידיעה בדבר העדר ביטוח, הינו מבחן נורמטיבי המבוסס על בחינה אובייקטיבית של סבירות אי הידיעה וכי: "תכליתו של המבחן הנורמטיבי הינו הצבת סטנדרט להתנהגות סבירה וראויה המצופה מהנהג בכל הנוגע לבדיקת הכיסוי הביטוחי.

בחינת סבירות ההתנהגות, תעשה על פי מדיניות משפטית, חברתית וערכית אשר משמעותה, בין היתר, אי מתן עידוד או לגיטימציה לנהג המקל ראש בשאלת הכסוי הביטוחי.

לדידי, מתן פיצוי לנהגים אשר לא טרחו לוודא כיסוי ביטוחי מתוך חוסר אכפתיות, עצימת עיניים ו/או הקלת ראש, נוגד את תקנת הציבור".

מכאן, עולה כי רוכב קטנוע אשר נפגע בתאונת דרכים בעבודה בזמן העבודה לאחר שהמעסיק התיר לו לשימוש את הקטנוע זכאי לפיצוי כספי, אך רוכב הקטנוע יהיה חייב להוכיח כי לא ידע שאין פוליסת ביטוח חובה במועד אירוע התאונה.
השאלה המשפטית שהגיע לפתחו של בית המשפט הינה כיצד ניתן לקבוע כי רוכב הקטנוע ידע או לא ידע על הכיסוי הביטוחי?

זכאות לפיצויי נזקי גוף – תאונת דרכים בעבודה

במקרה דנן, כאשר השימוש באופנוע או בקטנוע ע"י השליח לא היה מכוסה בביטוח חובה בר תוקף, בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל – 1970 והתובע בתאונת הדרכים מגיש תביעת תאונת דרכים על פי זכאותו לפיצויים על הוראת סעיף 7א' לחוק יהיה עליו להוכיח קיומם של שלושה תנאים מצטברים שנקבעו בפסיקה:
א.נהיגה בהיתר מאת המעסיק\המעביד או המחזיק של הרכב.
ב.אי ידיעה לגבי היעדרו של כיסוי ביטוחי תקף ("היסוד הסובייקטיבי").
ג.סבירות אי הידיעה – כי בנסיבות העניין לא סביר היה שידע על העדר ביטוח ("היסוד האובייקטיבי – נורמטיבי").

ידיעת הנפגע בדבר העדר ביטוח – היסוד הסובייקטיבי

בית המשפט יבחן את אם הנפגע ידע כי הקטנוע אינו מבוטח בפוליסת ביטוח חובה וזאת על פי הייסוד הסובייקטיבי וזאת כפי שבית המשפט יתרשם מהראיות שיוגשו לבית המשפט וגם מפי העדות של התובע, כמו לדוגמא תובע אשר ידע כי תוקף פוליסת הביטוח עומד לפקוע, אך בכל זאת המשיך לרכב על האופנוע.
לכן, כאשר נפגע תאונת דרכים ידע באופן פוזיטיבי את מועד פקיעת ביטוח החובה ולא קיבל תעודת ביטוח בתוקף חדשה ולא וידא מול המעסיק את קיומה של הפוליסה – אין לראות בו כמי שלא ידע על העדר ביטוח.

היסוד האובייקטיבי – סבירות אי הידיעה

פרשנות סעיף 7 א' לחוק הפיצויים נדונה ברע"א 2853/96 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' דחבור ג'מאל פרח, פ"ד נג(1) 650 (1999), שם נפסק מפי כב' השופט (כתוארו אז) חשין:

"ההצדק לחריג – חריג זה עולה כמו מעצמו, ומזין הוא עצמו… ביסוד האשם. הנה הוא אותו מעביד המורה עובד מעובדיו כי יטול מכלי הרכב של העסק, ינהג בו לאשר ינהג, ויחזור מיד לעבודה. במהלכה של אותה נהיגה מעורב הרכב בתאונת דרכים והעובד נפגע. מסתבר כי לא הוצא ביטוח לאותו רכב והעובד שואל בעצתנו.

על פי הוראת סעיף 7 (5) לחוק כפשוטה לא יהא העובד זכאי לפיצויים, תוצאה זו הינה בלתי צודקת בעליל; העובד לא ידע, כמובן, על העדרו של ביטוח ובנסיבות העניין אף לא ניתן היה לצפות כי ישאל את המעביד אודות הביטוח. מכאן ההצדק שלא לשלול את זכותו של העובד לפיצויים, והיא הוראת סעיף 7 א' לחוק".

מה התוצאה הסופית שניתנה בסוף הדיון המשפטי –
חזרה לעניינו, התובע הצליח להוכיח את טיעוניו בבית המשפט, והצליח לקבל מארבעים אחוזי נכות (%40) כתוצאה מתאונת קטנוע, שלא היה מבוטח כחוק והיה בבעלות המעסיק שלו.

בבית המשפט הוכח כי רוכב הקטנוע הוכיח על פי המסמכים הרפואיים כי בהגעתו למיון בבית החולים במועד פגישתו עם חוקר תאונות הדרכים של משטרת ישראל הוא יצר קשר עם המעסיק על מנת לבקש ממנו את פוליסת ביטוח החובה.

כאשר פוליסת ביטוח החובה הוצגה על ידי המעסיק התברר כי מועד הביטוח פג תוקפו ולכן אין כיסוי ביטוחי, מכאן בית המשפט קיבל את טענת התובע והאמין לו כי לא ידע שאין ביטוח בתוקף ועל כן התובע נהנה מההגנה של סעיף 7א' וזכאי לפיצוי כספי.

אריאלה גפן – עורכת דין תאונת דרכים בעבודה

עורכת הדין אריאלה גפן צברה את הניסיון העשיר המשפטי שלה בתביעות תאונות דרכים כאשר ייצגה את חברות הביטוח הגדולות בישראל כעורכת דין בכירה בתיקי תאונות דרכים מורכבים. את הניסיון הרב (מעל 20 שנים) רתמה עו"ד אריאלה גפן לטובת משרד עורכי דין נזיקין שהקימה על מנת לשרת את נפגעי תאונת הדרכים מול חברות הביטוח.

ההיכרות עם הביורוקרטיה, אופן התנהלות המערכת המשפטית והגופים השונים, לרבות חברות הביטוח, משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי, מאפשרת לעו"ד אריאלה גפן להשתמש בכלים וידע שצברה הודות לניסיון של למעלה מ- 20 שנה.
ההתמחות של עו"ד אריאלה גפן בתביעות ביטוח ונזיקין מאפשרת לה לנהל תיקי תאונות דרכים גדולים, קשים ומורכבים ולהבטיח ללקוחותיה אפס פשרות באשר למיצוי זכויותיהם המלאות בצורה המקצועית והטובה ביותר.

לקבלת ייעוץ משפטי ממוקד ונכון מ- עורך דין תאונות קשות או עורך דין תאונת אופנוע מומלץ השאירו פרטים או התקשרו וניצור קשר בהקדם האפשרי