אופניים חשמליים פסק דין

במאמר זה נסקור את קביעת בית המשפט העליון לעניין האם אופניים חשמליים הינם נחשבים "רכב מנועי" על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חשיבות מאמר זה והפסיקה הינה רלבנטית ל-תאונת אופניים חשמליים והתייעצות עם עורך דין תאונות אופניים חשמליים במקרה של תאונת דרכים.

להלן סיכום המיני רציו כפי שפורסם בנבו:

ביהמ"ש העליון פסק ברוב דעות כי אופניים חשמליים (תקניים ושאינם תקניים) מצויים מחוץ לגדרו של "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. משמעות קביעה זו היא כי בתאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים, דינו של רוכב אופניים חשמליים יהא כדין הולך רגל, והוא יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד ממבטח הרכב. מן העבר השני, הולך רגל שייפגע מאופניים חשמליים לא יזכה לפיצוי מכוח חוק הפלת"ד, ועלול למצוא עצמו מפוצה באופן חלקי על נזקיו או להיוותר ללא פיצוי אם לא יימצא מזיק ממנו יוכל להיפרע.
* נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – הגדרת רכב מנועי
* פרשנות – דין – חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
* נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – תחולת החוק
* נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – פרשנות
.
שלושה הליכי ערעור שעניינם בשני מקרים של תאונות בהם היו מעורבים אופניים חשמליים, המעלים את השאלה האם יש לראות באופנים חשמליים כ"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ומה הנפקות של קביעה זו. בשנים האחרונות נדרשו בתי המשפט השלום והמחוזיים לסוגיה, והגיעו לתוצאות סותרות. השאלה טרם זכתה לדיון ולליבון בבימ"ש זה.
.
ביהמ"ש העליון, בדעת רוב (השופט י' עמית וד' מינץ כנגד דעתה החולקת של השופטת ד' ברק-ארז) פסק כי:
אופניים חשמליים (לפי הגדרתם בתקנות התעבורה) מצויים מחוץ לגדרו של "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

השופט י' עמית: לסיווג אופניים חשמליים כרכב מנועי לצורך חוק הפלת"ד (להלן גם החוק), יש השלכות משמעותיות. כך, הסיווג קובע את סוג התביעה לה זכאי הנפגע להגיש, את זהות החייב בפיצוי, וכן יש לו השלכה על גובה הפיצוי. כמו כן, ככל אופניים חשמליים יסווגו כ"רכב מנועי" לצורך חוק הפיצויים, אזי תחול חובת ביטוח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי על רכיבה באופניים חשמליים. זאת, כאשר נכון לעת הזו לא ניתן לרכוש פוליסת ביטוח חובה לאופניים חשמליים תקניים, ולא ניתן לאשר שיווק פוליסת ביטוח חובה לאופניים חשמליים שאינם תקניים, בהיותם בלתי חוקיים, ופוליסה כאמור תהיה חוזה בלתי חוקי.

קביעה כי אופניים חשמליים אינם נחשבים לרכב מנועי כהגדרתו בחוק, תביא לתוצאה לפיה בתאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים, דינו של רוכב אופניים חשמליים יהא כדין הולך רגל, והוא יהיה זכאי לפיצויים לפי החוק ממבטח הרכב. מן העבר השני, הולך רגל שייפגע מאופניים חשמליים לא יזכה לפיצוי מכוח החוק, ועלול למצוא עצמו מפוצה באופן חלקי על נזקיו או להיוותר ללא פיצוי אם לא יימצא מזיק ממנו יוכל להיפרע.

לעומת זאת, הקביעה כי אופניים חשמליים הם בגדר "רכב מנועי", תביא לתוצאה לפיה בתאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים, דינו של רוכב אופניים חשמליים כדין מי שנהג ללא ביטוח, והוא לא יהיה זכאי לפיצויים לפי החוק ממבטח הרכב. אולם, הולך רגל שייפגע מאופניים חשמליים יפוצה בהעדר ביטוח על ידי קרנית, וזו תוכל לחזור על נהג האופניים החשמליים בהתאם לסעיף 9 לחוק. כל אחד מהתרחישים גוזר את זכויותיהם של נוסעים הנלווים לנוהג על האופניים החשמליים, התלויים והיורשים של הנפגעים נהגי האופניים החשמליים, הכל בהתאם להוראות חוק הפיצויים.

ההגדרה של רכב מנועי כוללת הגדרה בסיסית, מצבי ריבוי ומצבים ממעטים. רכיבי ההגדרה הבסיסית הם ארבעה: רכב; הנע בכוח מכני; על פני הקרקע; ועיקר ייעודו לתחבורה יבשתית. כאמור, השאלה המרכזית היא אם האופניים החשמליים עונים להגדרה הבסיסית בחוק של "רכב מנועי", ובעיקר אם הם רכב הנע בכוח מכני.

אופניים חשמליים תקניים משלבים הפעלת כוח מכני וכוח פיזי מסוים (מהירותם מוגבלת ל-25 קמ"ש, קיימת בהם אפשרות דיווש וזו נדרשת במהירות רכיבה מעל 6 קמ"ש). לעדת השופט עמית, לשון החוק לא נותנת תשובה חד-משמעית לשאלה אם הם באים בגדרו של רכב הנע בכוח מכני. מבחן העיקר והטפל ביחס לכוח ההנעה באופניים החשמליים שהוצע על ידי קרנית לא יכול להכריע בסוגיה (בהינתן שכוח המנוע החשמלי באופניים חשמליים משתנה ותלוי במהירות הרכיבה) וטיעוני הצדדים מובילים לכיוונים מנוגדים.

גם ההיסטוריה החקיקתית לא נותנת מענה לסוגיה. האופניים החשמליים דהיום שונים מ"אופניים עם מנוע עזר", שנכללו בעבר בהגדרת רכב מנועי והתייחסו לכלי הידוע בשם "טוסטוס" או "טילון". השמטתם של אלה מהגדרת "רכב מנועי" בשל ריבוי שאינו נחוץ אינה משליכה על ענייננו. גם הצעות החוק שנדרשו לתחולת חוק הפיצויים אינן מסייעות בהכרעה.

אף שהכרה באופניים חשמליים כ"רכב מנועי" מתיישבת עם האינטואיציה הראשונית, בחינת הסוגיה צריכה להיעשות לפי תכליות חוק הפיצויים והמדיניות החברתית והמשפטית שביקש להגשים. 

לעמדת השופט עמית, שיקולים של תכלית החוק, הרמוניה חקיקתית במשולש חוק הפיצויים-פקודת התעבורה-פקודת ביטוח רכב מנועי, ומדיניות משפטית רצויה – כל אלה מטים את הכף לפרשנות לפיה אין לראות אופניים חשמליים בגדר "רכב מנועי".

מבחינת הסיכון התחבורתי, ניתן להניח שאופניים חשמליים תקניים אינם זהים לאופניים המסורתיים אך שונים מאופנועים, ואין בשיקול זה לבדו כדי להכניסם להגדרה. אולם, העובדה כי לא חלה על האופניים החשמליים חובת רישיון נהיגה, רישוי וביטוח על פי פקודת הביטוח, תומכת במסקנה שאין לראותם כרכב מנועי. בהעדר אפשרות לבטח אופניים חשמליים בביטוח חובה, מתערער הבסיס להטלת אחריות לפי חוק הפיצויים.

הגדרת אופניים כ"רכב מנועי" וכפועל יוצא החלת חובת ביטוח עליהם, נתקלת בקשיים מעשיים ויש לה השלכות משמעותיות על שוק התחבורה והביטוח. 

יש להניח שהפרמיה בגין הביטוח לא תהא בהלימה ביחס לעלות האופניים, ובדומה לשוק האופנועים, עלולה להיווצר תופעה של תת-ביטוח. הדבר יהווה תמריץ שלילי לשימוש באופניים החשמליים על יתרונותיהם, ויוביל להטלת הוצאות נוספות על קרנית ועל הציבור בכללותו.
רוב הנפגעים בתאונות דרכים בהן מעורבים אופניים חשמליים הם רוכבי האופניים עצמם; הולכי הרגל מהווים כ-10% אחוז מכלל הנפגעים; וברוב המקרים הפגיעה בהולכי הרגל קלה יחסית, ולרשותם עומד המסלול הנזיקי הרגיל. בהינתן כל אלה, מדיניות משפטית רצויה והתכלית הסוציאלית העומדת בבסיס החוק מובילות למסקנה שאין לסווג את האופניים החשמליים כ"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק.

המחוקק לא הכליל את האופניים החשמליים במצבי הריבוי או במצבי המיעוט שבהגדרת "רכב מנועי". הקביעה שאופניים חשמליים הם "רכב מנועי" היא קביעה ששובר בצידה, והחלת חובת ביטוח מבלי שניתן מענה לסוגיה בכללותה מעוררת קשיים. מדיניות המדינה היא לעודד את השימוש באופניים החשמליים, והתוצאה עולה בקנה אחד עם ההסדרים החלים על אופניים חשמליים תקניים במדינות הים.

אופניים חשמליים שאינם תקניים (שהוכנסו בהם שינויים בלתי חוקיים המשפיעים על היכולת הביצועית של האופניים, כגון שמהירותם גבוהה יותר/ביטול דרישת הדיווש והפעלת האופניים בכח המכני-החשמלי בלבד) אף הם לא באים בהגדרה של "רכב מנועי". המבחן הקובע הוא נתוני היצרן, ושינוי לא חוקי שנעשה בהם לא משנה את סיווגם ל"רכב מנועי". בהינתן אופיו הסוציאלי של החוק, עונשו של מי שביצע שינוי לא תקני הוא במישור הפלילי, ולא בשלילת הפיצויים המגיעים מכוחו.
גם אם היינו מגיעים למסקנה כי יש לסווג את האופניים החשמליים כ"רכב מנועי", היה מקום להחיל את התוצאה באופן פרוספקטיבי תוך מתן פרק זמן שיאפשר למחוקק לבחון את ההסדר הרצוי בנושא. טוב יעשה המחוקק אם יסדיר את מלוא ההיבטים הקשורים ברכיבה על אופניים חשמליים.
יישום כל האמור על המקרים דעסקינן מביא למסקנה כי התאונה הנדונה בע"א 7023/19 ורע"א 7451/19 בעניין אסולין היא "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק. המנוח רכב על אופניים חשמליים שאינם רכב מנועי, ומשנפגע על ידי רכב מנועי, זכאי הוא לפיצוי לפי חוק הפיצויים כהולך רגל. מנגד, המערערת ברע"א 8051/19 בעניין פלונית נפגעה מאופניים חשמליים בהיותה הולכת רגל. על תאונה זו לא חל חוק הפיצויים ובאפשרותה לתבוע את נזקיה מהמשיב 1 לפי דיני הנזיקין הכלליים. לפיכך, דין ע"א 7023/19 ורע"א 7451/19 להתקבל, ודין רע"א 8051/19 להידחות.

השופטת ד' ברק-ארז סבורה, בדעת מיעוט, כי אופניים חשמליים, על סוגיהם, הם "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לשון החוק בעניין הזה היא ברורה ודי במנוע המותקן באופניים החשמליים כדי לקבוע שהם רכב מנועי.(השופטת ברק-ארז מגיעה למסקנה זו הן בהתאם למסורת הפסיקתית המבוססת הנוגעת להגדרת המונח רכב מנועי בחוק הפיצויים, והן (תוך השלמה לכך) על דרך פנייה למשמעותו של מונח זה בלשון בני אדם).

יחד עם זאת, במישור המדיניות, ייתכן שקיימים טעמים טובים להחרגת האופניים החשמליים הקלים מהגדרה זו, ובהתאם לכך מחוק הפיצויים (בהתחשב בדמיון היחסי בינם לבין אופניים "רגילים" שעליהם החוק לא חל, כמו גם ביתרונותיהם ככלי רכב "ירוק" וזול). אולם, הכרעה זו היא עניין להסדרה על-ידי המחוקק. פרשנות משפטית גרידא אינה יכולה להעניק תשובה ביחס לכך, ומנגד, היא אינה יכולה להתעלם מן התוצאות העולות מנוסחו הקיים של חוק הפיצויים.

לפיכך, סבורה השופטת ברק-ארז כי ככל ותתקבל עמדתה, יש להשעות את תוקפן של הקביעות המשפטיות הכלולות בחוות דעתה, ככל שהן נוגעות לתחולתו של סעיף 2 לפקודת הביטוח ושל סעיף 7(5) לחוק הפיצויים – באופן שהאלו יחולו מיום 1.1.2022. פרק זמן זה יוכל לשמש את הכנסת כדי לנקוט בהליך חקיקה מתאים בכל הנוגע לקביעת חריגים לתחולתם של חוק הפיצויים ופקודת הביטוח ביחס לכלי רכב חשמליים קלים, ככל שתמצא לנכון. לחלופין, פרק זמן זה יוכל לשמש את הגורמים האמונים על תחום הביטוח להסדיר בצורה מתאימה, ככל שהדבר יהיה דרוש, את נושא הביטוח לכלי רכב אלה.

השופט מינץ מצטרף למסקנת השופט עמית לפיה אופניים חשמליים מצויים מחוץ לגדרו של "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אך מנימוקים שונים. לשיטתו, יש לקבוע זאת עפ"י לשון החוק. לשיטתו, על פי פשוטו של מקרא "אופניים חשמליים מעצם מהותם אינם אופנוע עם מנוע חשמלי, אלא אופניים עליהם מורכב מנוע עזר חשמלי". נוכח המסקנה הפרשנית לפיה המנוע החשמלי הינו כוח עזר לסיבוב הדוושות, אין לראותם ככלי "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים. בבחינת למעלה מן הצורך ולמען שלמות התמונה, השופט מינץ מוסיף כי אף בהנחה שלשון סעיף 1 לחוק הפיצויים אכן סובלת מספר משמעויות (כעמדת השופט עמית), הוא מסכים עם השופט עמית כי בחינת התכליות העומדות ביסודו של החוק מלמדת כי אין לראות באופניים חשמליים תקניים כרכב מנועי לעניין חוק הפיצויים. גם בכל הנוגע לאופניים חשמליים שאינם תקניים, השופט ינץ מצטרף למסקנה כי אין להכלילם בהגדרת רכב מנועי על פי החוק ואולם גם זאת, מנימוקים שונים.