פסק הדין בתיק ת"א 59293-10-15 עסק בתביעה לפיצויים בגין שתי תאונות דרכים בהן נפגע התובע, רוכב אופנוע, בשנים 2012 ו-2016. הנתבעת הייתה "הפול" – המאגר לביטוח רכב חובה. בית המשפט, בראשות השופט אליהו בכר, בחן לעומק את מצבו הרפואי של התובע, את טענות הצדדים ואת חוות דעת המומחים, וקבע את שיעור הפיצויים בהתאם לנכות הרפואית והתפקודית שנקבעה.

התאונה הראשונה (2012): פגיעה קלה בכף יד שמאל, ללא נכות צמיתה.

• התאונה השנייה (2016): פציעה קשה בעת רכיבה על אופנוע שטח, שכללה שברים מרובים באגן ובירך, ניתוחים לשחזור וקיבוע, תקופת אשפוז ארוכה ושיקום ממושך.
  לאחר מספר ניתוחים, כולל החלפת מפרק ירך, נותר התובע עם כאבים כרוניים, מגבלות תנועה ונזקים נפשיים.

• ניתוח והנמקות בית המשפט

  הערכת הנכות הרפואית

  השופט בכר דחה את חוות דעתו של ד"ר גודווין, שקבע 70% נכות לאחר ניתוח החלפת מפרק הירך – ללא בדיקה. תחת זאת, אימץ את חוות דעתו של פרופ' רונן דבי, אך העלה את הנכות האורתופדית ל-20% בשל הצורך האפשרי בניתוחים עתידיים.
  נוסף על כך נקבעו:

  • 10% נכות אסתטית בשל צלקות.

  • 15% נכות בתחום הנוירולוגי (10% על פגיעה עצבית, 5% על כאבי ראש).

  • 10% נכות בשל כאב כרוני מתמשך.

  • 25% נכות פסיכיאטרית עקב PTSD והפרעת הסתגלות.

  סה"כ נקבעה נכות רפואית משוקללת של כ-58%.

• התאונה השנייה (2016) – הפיצוי הכולל: 3,460,476 ₪

  פירוט רכיבי הפיצוי לפי סעיפי פסק הדין:

  רכיב נזק	סכום שנפסק (₪)
  הפסדי השתכרות ופנסיה	2,279,640
  עזרת הזולת (עבר ועתיד)	500,000
  הוצאות רפואיות	443,126
  ניידות ונסיעות	80,000
  נזק לא ממוני (כאב וסבל)	173,552
  ניכויים שונים (כגון תשלומי מל"ל)	–15,842
  סה"כ נטו לתשלום בגין התאונה השנייה	3,460,476 ₪

   

תביעת נזקי גוף – התובע קיבל פיצוי של 151,000 ש"ח  

• פלוני נ' חוף קליה אגודה שיתופית בע"מ

הקדמה

שמשייה הוטחה בפניו של רוחץ שבילה להנאתו בחוף קליה וגרמה לחתכים ולצלקות בפניו ובזרועו. טענת מפעילת החוף שהתאונה נגרמה בשל "כוח עליון" נדחתה ע"י בית המשפט. והתובע פוצה בסכום של 192,000 ש"ח.

תביעת נזקי גוף – עו"ד אריאלה גפן

בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגיש צעיר נגד האגודה השיתופית "חוף קליה" ונגד מפעילת החוף "קומראן מפעלי תיירות". הרקע לתביעה הוא אירוע שבו שמשיות התעופפו ברוח בחוף הצפוני של המקום הנמוך בעולם. התובע שבילה בחוף נפגע מאחת השמשיות ונגרמו לו חתכים עמוקים באזורים שונים בגופו. השופטת ליעד שגב דחתה את ניסיון הנתבעות להתנער מאחריות ופסקה לתובע פיצוי משמעותי.

הפרשה אירעה בספטמבר 2019. התובע, אז בן 22, החליט שהוא לוקח פסק זמן מהחיים והולך לנפוש בים המלח. בשלב מסוים של השהות בחוף קליה התובע נדהם לגלות ששתי שמשיות ניתקו ממקומן. לדבריו, אחת השמשיות עפה מעל לראשו והוא הצליח לתפוס אותה, אך השמשייה השנייה עפה לכיוונו, הוטחה בחוזקה בגופו וגרמה לקרעים חמורים בעור פניו ובזרועו הימנית.

בתביעה שהוגשה בדצמבר 2020 ע"י עורכת הדין אריאלה גפן, עורכת דין נזיקין, טען התובע שכתוצאה מהפגיעה הוא נדרש לתפרים ונגרמו לו צלקות מכוערות. לטענתו, הוא צעיר ורווק והצלקות מורידות לו את הביטחון העצמי עם נשים ומקשות עליו במציאת זוגיות. מעבר לזה, טען, הצלקות מגרדות וכואבות.

עוד טען התובע שפוטנציאל ההשתכרות שלו גבוה מהממוצע לנוכח נתוניו הייחודיים והבלתי רגילים, בין היתר בשל העובדה שלימד את עצמו יפנית. בנסיבות אלה, טען, יש לפסוק עבורו פיצוי גבוה.

הנתבעות טענו מנגד שהאחריות לתאונה מוטלת על התובע, ש"שיחק אותה גיבור" כשניסה לתפוס את השמשייה בידו במקום להימלט מהמקום. עוד הן טענו כי התאונה אירעה בשל משב רוח עז ופתאומי שהביא לניתוק החלק העליון של השמשיות, בעוד מוטות השמשיות נותרו נעוצות בקרקע. לשיטתן, מדובר באירוע חריג ביותר שנגרם כתוצאה מכוח עליון, ולכן הן פטורות מאחריות לנזקי התובע.

דחיית טענות ההגנה של הנתבעים

השופטת שגב דחתה את טענות הנתבעים וקיבלה את את טענותיה של עו"ד אריאלה גפן במלואן וקבעה שהגרסה העובדתית לאירוע מטעם הנתבעות אינה אמינה. "לא הוכח כי עף רק החלק העליון של השמשיות", כתבה, והוסיפה כי "עולה כי מעופן של השמשיות הוא תוצאה של הצבה לא נכונה ולא של רוחות בלתי מצויות".

יתרה מכך, ציינה השופטת, עדות התובע לפיה רק שתיים מבין השמשיות שבחוף התעופפו, לא נסתרה. היא כתבה שאם רוח בלתי מצויה גרמה למעוף השמשיות סביר שהיו מתעופפות שמשיות נוספות. יוצא אם כן, שהסיבה למעוף היא התנהלותן הרשלנית של הנתבעות ולא עוצמת הרוחות.

עוד ציינה השופטת כי ככל והנתבעות טוענות לתנאי מזג אוויר קשים שפקדו את החוף, הרי שהיה עליהן להיערך בהתאם ואף להודיע לקהל המבקרים, ובכך אף ניתן היה למנוע את פגיעתו של התובע. מכל מקום, לדבריה, הנתבעות לא הביאו ראיות כלשהן לגרסתן ובפרט לא הציגו נתונים על עוצמת הרוחות באותו יום.

בהמשך דחתה השופטת את טענת הנתבעות לאשם תורם מצד התובע. בהקשר לכך היא קיבלה את גרסתו שהאירוע כולו התרחש בשבריר שנייה וכי הוא פעל מתוך אינסטינקט ללא מחשבה מעמיקה.

ביחס לסוגיית הנזק כתבה השופטת שהתובע נפגע בהיותו צעיר שטרם צייר את מסלול חייו. מנגד היא ציינה שמדובר בעיקר בפגיעה אסתטית שלא הפריעה לו להמשיך בחייו ולהתחיל ללמוד באקדמיה.

סיכום

בסופו של יום היא פסקה לטובתו פיצוי בסך 151,000 שקל עבור הפסד ה